איך להתמודד עם רעש בראש
שנת 1998, אני בת 24, נוסעת באוטובוס מראשון לציון לתל אביב, לעבודה שמצאתי אחרי סיום התואר.
וכל הדרך אני חושבת לעצמי – מה עם הטישו ?
הוא לא בתיק...שכחתי אותו בבית.
אוף, למה שכחתי? איך לא ראיתי אותו שם על השולחן לפני שיצאתי?
מה קורה איתי? איזו מפוזרת אני? אם רק הייתי שמה לב הייתי לוקחת אותו...
כך זה ממשיך וממשיך.
בחיי, עבורי טישו היה אז ועד היום אחד הדברים אם לא ה . לא תמצאו אותי בלי טישו, לחות לשפתיים ובקבוק מים בתיק.
וכך, זו היתה אחת הנסיעות הכי ארוכות שלי לעבודה בזמנו,
כל הדרך זו היתה המחשבה שהטרידה אותי, ללא הפסק.
ואז עברתי למחשבה אחרת – למה זה כל כך מטריד אותי?
למה אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה??
וזו היתה תובנה ממש פורצת דרך מבחינתי.
כי אז, באותו רגע באוטובוס, שמתי לב שזו לא פעם ראשונה שמחשבה על משהו קטן, פעוט אפילו, ממשיכה להציק לי שוב ושוב. בלופ בלתי פוסק.
ולא תגידו מחשבות ברומו של עולם, לא.
מחשבות על הדברים הכי קטנים וחסרי חשיבות.
יכולתי במשך חצי יום לחשוב על האם ללכת למכון כושר או לא...
כדאי לי ללכת, אני ארגיש מעולה אחכ...אבל אני נורא עייפה, ומה יקרה אם לא אלך...אבל נו, זה חשוב...אבל ממש לא בא לי.........
מעייף נורא. אפילו יותר מאשכרה ללכת כבר למכון.
ברגע ששמתי לב שאני עושה את זה, לא יכולתי להתעלם מזה יותר.
ואז התחילו שני קווים מקבילים של מחשבות , גם המחשבה החוזרת,
וגם מחשבות של למה אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה, למה אני לא יכולה פשוט להחליט,
למה אני לא מצליחה לשחרר את המחשבה ולעבור הלאה.
אוףףף.
אני זוכרת שחשבתי לעצמי מה לא בסדר איתי ?
איך אני עוצרת את המעגל הזה ??
התביישתי לשתף מישהו אחר במה שקורה לי. הרגשתי כאילו משהו ממש דפוק אצלי בראש.
לקח שנים עד שגיליתי שאני ממש לא היחידה עם התופעה הזו.
אבל אז, הרגשתי ממש לבד עם זה ורק רציתי למצוא פיתרון.
רציתי קצת שקט בראש.
חשבתי וחשבתי (אם כבר במחשבות עסקינן)...והגעתי לפטנט !!
עד היום אני גאה בעצמי שהגעתי לפתרון הזה לגמרי בכוחות עצמי.
באותה תקופה, לא הייתי חושבת אפילו ללכת לאיש מקצוע להתייעץ,
וגם האינטרנט לא ממש היה בנמצא (זוכרים את הימים האלו??)
הפטנט שמצאתי עבד כך– ברגע שאני שמה לב שאני חוזרת על אותה מחשבה שוב ושוב,
אני עוצרת רגע, בוחרת שיר שאני אוהבת ומתחילה לשיר אותו לעצמי בראש. בלופ.
כמו כשנדבקים לשיר.
ההגיון בזה היה פשוט -
אהבתי מוזיקה (עד היום), ידעתי מילים של מלא שירים (עד היום)
לכן זה היה עבורי הכי קל.
חשבתי לעצמי, אם אתמקד בשיר, שאר המחשבות לא יוכלו להיכנס ולהפריע.
ואכן, זמזמתי לעצמי מלא שירים בראש, בכל פעם שקלטתי שאני חוזרת שוב ושוב על אותה מחשבה.
זה עבד.
המוח התרגל להניח למחשבה המטרידה ולהתמקד במקומה בשיר.
זה עשה לי יותר נעים, העייפות פחתה.
היה לי קל יותר עם הידיעה שאני חוזרת בראש על שיר ולא על משהו אחר
וכך פחתו גם רגשות הבלבול והאשמה.
זה יצר מנוחה למוח, השתיק את הרעש שנוצר לי בראש.
לימים, כשהפכתי למאמנת ומטפלת, גיליתי שיש אנשים רבים שחווים גם הם את התופעה הזו.
אני קוראת לה "רעש בראש".
וגם הם, כמוני בזמנו, מדווחים על עייפות רבה, קושי לנוח, קושי להתרכז בדבר אחד.
המוח כמו בלונה פארק של אורות, צבעים ומתקנים. רעש.
לפעמים הם שמים לב בעצמם שזה מה שקורה,
לפעמים אני עוזרת להם לזהות את זה.
פעמים רבות אנשים חווים תופעה של מחשבות מטרידות שחוזרות על עצמן
בזמן שמשהו מציק להם בחיים: מצב כלכלי, תעסוקתי, זוגי.
מחשבות כמו: למה אין לי לקוחות, מתי כבר יהיה לי בן זוג, למה אני לא מצליחה למצוא עבודה...
אם במקרה אתם קוראים את השורות האלה ומזדהים, קודם כל דעו שאתם בחברה טובה!
כפיתרון אפשר לאמץ את התרגיל שאני המצאתי לעצמי פעם – לבחור מילים של שיר מוכר ולחזור עליו בראש שוב ושוב.
נורא קל להידבק לשיר.
פטנט נוסף ומאוד יעיל הוא תרגיל שאני קוראת לו תרגיל השקט והוא הולך כך –
בחרו משפט קצר וחיובי.
משהו כמו "המצב משתפר מיום ליום"
"הכנסותי משתפרות משבוע לשבוע"
"מיום ליום אני יותר אוהבת את עצמי"
וכדומה.
אפשר גם לאמץ את המשפט האהוב עלי – "מי שאני, ככה זה טוב".
בחרתם משפט כזה?
מצויין.
עכשיו העבירו את הטלפון שלכם למצב שקט ושימו טיימר לדקה.
בדקה הזו, עיצמו עיניים וחיזרו על המשפט שבחרתם בלב, בלי הפסקות, שוב ושוב, בלופ.
חיזרו על התרגיל פעם-פעמיים ביום.
מה התרגיל הזה עושה?
קודם כל, במקום בליל המחשבות הרגיל,
התרגיל הזה מכריח את המוח להתמקד במחשבה אחת בלבד, שהיא חיובית.
זה יוצר שקט, עם מחשבה אחת ממוקדת וחיובית המוח יכול לנוח.
תרגלו את זה במשך שבועיים רצוף.
בהדרגה תוכלו להרגיש שהעייפות יורדת, שאתם פחות "מציקים לעצמכם" במחשבות המטרידות,
יש חוויה של יותר רוגע ושקט בראש.
דרך אגב, עד היום אני זוכרת את השיר שבחרתי כדי להפסיק כבר לחשוב על אותו דבר בנסיעה הבאה באוטובוס,
כשהמחשבה על הטישו שנזנח בבית לא עזבה אותי,
זה היה שיר של משינה - בדרך אל הים - רק אני ואנוכי נורמלי מכולם...
מוזמנים לאמץ את אחד התרגילים שהצעתי כאן,
מאוד אשמח שתכתבו לי כאן למטה בתגובות אם יש לכם פטנטים נוספים,
וכמובן, מוזמנים לשתף אחרים...אל תשאירו אותם לבד עם המחשבות :-)
