עוברת דירה - טיפים לתקופת שינוי
שינוי.
אני לא חסידה גדולה של שינויים.
הולכת כבר שנים לאותו בר, מזמינה כבר שנים את אותה מנה בג'ירף...
אוהבת שגרה אנוכי.
אבל מה לעשות והחיים דינמיים ומשתנים?
הגיע הזמן לעבור דירה. חתיכת שינוי מבחינתי.
במיוחד שהדירה הנוכחית מאוד אהובה עלי.
היא נעימה, כיפית, בעל הדירה מקסים, האזור מצויין...שום סיבה נראית לעין לעבור.
יחד עם זאת, יש סיבות. יש כל מיני סימנים שמשהו משתנה וכדאי שאגיב.
נזילות מדירת השכן שיוצרות רטיבות בדירה שלי, כל מיני תקלות קטנות ומעצבנות,
סימנים שהאנרגיה של הדירה מתעייפת לי.
שכדאי שאעשה שינוי בזמן אותו אני בוחרת ולא אמתין עד שאהיה חייבת.
אז לקחתי לי זמן לחשוב ולעכל. לא פעלתי מיידית.
כשכבר התחלתי לפעול, הכל הרגיש לי מאוד נכון ומדוייק וכל הפאזל של סידורים, אריזות, שכירויות, אנשי מקצוע וכולי, הכל הסתדר מאוד מהר.
הפעם הייתי חכמה. באמת !
ניצלתי את תקופת החגים לעשות מיון וסידור.
לראשונה לקחתי לי זמן ולאט לאט נפרדתי ושחררתי חפצים וניירת שאין לי בה צורך יותר.
תמיד אמרתי שאעשה את זה לפני מעברי דירה ותמיד זה נשאר לרגע האחרון. לא הפעם.
התמזל מזלי ויצא לי שתקופת החגים השנה כללה הרבה חופשות והיתה בדיוק בזמן לפני שלב האריזה.
את רוב תקופת החגים ביליתי בבחירת ארון או מגירה מסויימים, כל פעם באזור אחר בבית. פתחתי, בדקתי, מיינתי ובעיקר - זרקתי.
מהמשרד/קליניקה שלי הוצאתי 4 שקיות אשפה של מיחזור נייר ושקית אחת של זבל.
מארון הבגדים הוצאתי סדר גודל של 5 שקיות בגדים למסירה.
וזה רק הפרוייקטים הגדולים.
כל מגירה שסידרתי, כל מדף בארון שבדקתי, מכל אזור כזה הוצאתי שקיות על שקיות של דברים מיותרים. למסירה, לתרומה, לזבל או מיחזור.
העונג שזה יוצר.
הידיעה שעכשיו פנוי יותר, מאוורר, נקי.
זה עשה לי סדר פנימי, ממש הרגשתי איך אני נושמת יותר בקלות.
שלב האריזות
כמה שנראה כאילו זה ילך מהר, זו תמיד פעולה די מתישה.הבית מאבד לאט לאט את צורתו הרגילה, הולך ומתכסה לו בארגזים.
שבועיים של תחושת אי וודאות, טלטלה של שגרת היום יום.
והתהיות...
איך יהיה בדירה החדשה? האם ארגיש שם בבית?
איך יצאו הצבעים שבחרתי לה? האם אוהב את התוצאה?
יהיה לי כיף שם? נעים?
אין לי מושג.
לא אוהבת כשאין לי מושג.
אבל, אני יודעת שזה חלק מהתהליך. אז נושמת עמוק עמוק, מרשה לעצמי, כמה שאני יכולה,
להיות שם באי הנוחות.
מאפשרת לעצמי גם את היותי לעיתים חסרת סבלנות, עקשנית, לפעמים אפילו קצת "דובי לא לא".
יודעת שזה חלק מתהליך השינוי וזה יעבור.
יקבלו אותי גם ככה.
יקבלו אותי גם ככה ??
אני מקבלת אותי גם ככה.
וזה חדש לי.
שינוי.
כחלק מהשינוי עושה עוד דברים קטנים שאני לא רגילה אליהם.
לומדת להגיד כן כשמציעים לי עזרה (טוב, בינינו, זה לא באמת דבר קטן).
מזמינה לי כרטיסים להופעה שאני ממש רוצה ללכת אבל לא נראה לי שיהיה לי עם מי.
אז עם עצמי.
גם זה לא קרה בעבר.
מי אמר שינוי ולא קיבל ?
ג'יפה
המובילים מגיעים עוד שבועיים.
שבועיים!
ומה בנתיים? אין טעם לנקות כל כך,
יש ארגזים בכל פינה,
בלגן
הרבה דברים כבר לא איפה שאני רגילה להם.
הולכת בבית ומסתכל על הרצפה - ג'יפה.
יודעת שזה זמני, ועדיין, זה לא קל.
נושמת עמוק, משלימה עם זה שככה זה עכשיו, שזה זמני, בדיוק כמו הלחץ והחששות.
חלק מהתהליך.
והכי חשוב, מחכה לי דירה נקייה בעתיד הממש קרוב (טוב נו, דירה שאפשר יהיה לנקות)
התרגשות
ובתוך כל זה, ההתרגשות עולה ועולה.
בהתחלה טיפונת, כמעט לא מורגשת. משבוע לשבוע, מיום ליום, ההתרגשות עולה.
מה"חדש", התחלה חדשה, עיר חדשה.
אני מבלה זמן בלהכיר את האזור אליו אני עוברת. אפילו נכנסתי לקבוצת הפייסבוק של העיר ועברתי על פוסטים.
רוצה להרגיש יותר שייכת.
מדמיינת את הקירות הצבועים, היכן יהיו הרהיטים,
איפה הכי כדאי שאשים את חומרי הניקוי, את האלבומים.
מדמיינת אותי שם ביום של גשם, באיזו פינה אשב כדי להנות מהאויר הנקי,
איפה ארגיש הכי טוב את המוזה לשבת ולכתוב,
מדמיינת איך מגיעים חברים ומחמיאים...
מרגש. חדש. נקי.
לחיי התחלות חדשות, לחיי שינויים
4 ימים, 4 ימים אני גרה בדירתי החדשה.
לא האמנתי כמה מהר ארגיש בבית.
בואו נדבר רגע על השבוע שכלל את הימים האחרונים בדירה הקודמת, את יום המעבר ואת סידור הדירה החדשה.
רכבת הרים ריגשית אני יכולה לקרוא לשבוע הזה.
התרגשות, חששות, ראש עמוס בפרטים ומשימות, לחץ, חלומות....
הכל התערבב לו ביחד לחוויה ריגשית אחת גדולה ומטלטלת.
רגע, ארזתי הכל? ומה עם המובילים ? הם יהיו מוצלחים?
אצליח לפרוק הכל? למה לעזאזל אני צריכה כל כך הרבה רכוש ??
אההההה
לוקחת נשימה, ועוד אחת...עוצמת עיניים, מזכירה לעצמי שזה שינוי חיובי, שהכל בסדר,
מקבלת תזכורות מהסביבה שיש לי עזרה, שאני לא באמת לבד...
כל משימה קטנה, כל שלב שעובר בהצלחה, מחזק את הביטחון, נותן עוד קצת רוגע.
הנה, המובילים הגיעו בזמן,
אחותי איתי, אני לא לבד.
הנה, כבר כל הדברים בדירה החדשה. כלום לא נשבר, כל הריהוט הצליח לעבור בפתחים.
אמא שלי לוקחת שליטה על המטבח.
אני פורקת את הארגזים, היא שוטפת את כל הכלים ועוזרת לי להחליט איפה לסדר.
אבא שלי, דואג שכל פרט קטן יילקח בחשבון ולא יישכח.
נוסע איתי לדירה הקודמת לעשות סיבוב.
כמובן שנשארו שם דברים. הרי אף פעם לא באמת מצליחים לארוז את הכל, נכון?
ואז, ביום השלישי בדירה החדשה, כשהכל כבר מסודר כמעט לגמרי, רק פרטים קטנטנים אחרונים כמו לתלות תמונות נשארו,
אז מגיעה הפריקה הריגשית והפיזית.
אני מרגישה שאין לי ברירה אלא לאפשר לעצמי להיות לבד, רק אני והדירה, לנוח על הספה,
מדי פעם לשחרר בכי של פריקה, לתת לגוף לקבל את המנוחה שהוא זקוק לה.
יומיים נחתי. עשיתי ממש מעט.
הזכרתי לעצמי כל כמה זמן שזה בסדר, שזה מגיע לי, שלא נורא ולא סוף העולם,
שאחרי כל הטלטלה וכל העשייה, צריכה לבוא מנוחה. זה רק הגיוני.
וזה עבד.
גם היקום היה קשוב וסידר לי דחייה של כל מיני פגישות, כך שיכולתי להתרכז במנוחה הנדרשת. יכולתי לפנות את עצמי לייצר לעצמי בונדינג עם הדירה.
עשיתי כביסה, הכנתי מרק. שכבתי על הספה ובהיתי בסלון....
התחושה של "בבית" הולכת ומתייצבת לה.
תענוג :)
מסקנות וטיפים:
* לדעת לבקש עזרה - וואו, אחד המאתגרים עבורי. המלצה שלי - להתחיל בבקשות קטנות. התגובות כבר מעודדות להמשיך ולבקש.
* לדעת לקבל אותה כשהיא מגיעה - לפעמים העזרה כבר מוצעת אבל אנחנו הודפים.
"לא, תודה, אני ממש מסתדרת".
חברים, למדתי להחליף את התגובה הזו במילה אחת: תודה.
מציעים לי עזרה, אני אומרת תודה. זה נפלא כמה שזה נותן תחושה טובה לזה שהציע את העזרה ולי כמקבלת. נסו ותיווכחו.
* לתכנן - למיין מראש כל כך עזר בתהליך. במעבר דירה זה להתחיל את עבודת המיון מראש. אבל גם בשינויים אחרים, לתכנן איזשהו תרשים זרימה של המשימות, או לצייר מראש לוח זמנים רצוי. יוצר התכווננות שמאוד מאוד עוזרת לדברים לקרות כמו שאנחנו רוצים.
* לפנות לאנשי מקצוע עם המלצות. זה עובד ! אין כמו עזרה של איש מקצוע טוב כדי להקל ולאפשר ראש שקט.
המובילים שלקחתי, הצבעי, לכולם הגעתי דרך המלצות חמות של אנשים שחוו אותם. ולשמחתי, אני אמשיך להמליץ עליהם הלאה :)
* לקבל מראש שזו הולכת להיות תקופה עמוסה רגשית ופיזית. עם כל התכנון וכל העזרה, שינוי הוא גורם של התרגשות וגורם של לחץ וסטרס. ככל שנסכים לקבל את הלחץ יחד עם ההתרגשות, כך נהיה פחות בהתנגדות.
ככל שסלחתי לעצמי על התפרצויות, על רגישות יתר או חוסר סבלנות, על בכי לא מוסבר שתקף מדי פעם, כך היה לי יותר קל בתוך התהליך.
עוזר גם להסביר את עצמכם לסביבה. לא להתבייש להגיד - אני עובר עכשיו שינוי, אני לא במאה אחוז שלי. רוב האנשים יבינו ויסלחו.
* הסתיים שלב השינוי ומתחילים במקום החדש - רגע, לא כל כך מהר. תאפשרו לעצמכם לנוח. פיזית, רגשית. העיקר לנוח. כדי לעכל את השינוי שהתרחש.
אלו טיפים שמאוד עזרו לי במעבר דירה אבל כמובן שהם ניתנים ליישום בכל שינוי שעוברים בחיים - שינוי תפקיד, מקום עבודה, פירוק או יצירה של זוגיות...כל שינוי שמרגיש לכם עוצמתי.
ואם אתם רוצים את עזרתי, אני כאן :)
שלכם (מהבית החדש),
מירב
